מסלול הליכה מעגלי העובר במִגוון אתרי עכו העתיקה

                                                                                          

משך המסלול: כשעתיים                    

נקודת התחלה: חניון המגדלור

נקודת סיום: חניון המגדלור

אורך המסלול: 1700 מטר

שירותים ציבוריים: ליד חאן אל עומדן, במבואת בית כנסת רמח"ל, בחצר מסגד א-זייתונה

מסעדות:  פטולמאיס, אבו כריסטו, דוניאנא, גלילאו, אורי בורי

חניה: בשפע וללא תשלום, לכל אורך רח' ההגנה ליד חומת הים המערבית

נגישות לנכים: בינונית (לעתים סמטא משופעת מרוצפת באבנים גסות, מעט מדרגות).

שילוט: למרבית רחובות וסמטאות העיר העתיקה אין שילוט בעברית. יש שילוט

          מכוון לאתרי התיירות העיקריים. חובה להשתמש במפת העיר בעת הסיור.

אתרים בתשלום: מנהרת הטמפלרים
 

 סיפור המסלול

 

מסלול טיול בעכו עובר באתרים אלה: בורג' אל-קאשלה – ככר גנואה ובית הבהאים  – כנסיית סנט ג'ורג' ומצבת הקצינים הבריטים – מסגד א-זייתונה – בית כנסת רמח"ל – המרינה ושער הים – חאן אל עומדן ומגדל השעון –  מנהרת הטמפלרים או למרגלות החומה הדרומית או טיילת חומות הים – כנסיית סנט ג'והן.

 

במסלול זה נחשף המבקר לתמצית אתריה של עכו העתיקה. ביקור באתרי המסלול הינו חתך עמוק בזמן: כ- 2500 שנות היסטוריה מיוצגות כאן במספר מפלסים של מבני מגורים ומבני ציבור, ביסודות ארכיטקטוניים מעניינים ובמיני עיטורים.  צלילים, ריחות וטעמים בסמטאות נעלמות, כמו גם ילדים מתרוצצים, רוכלי ירקות ומיצים, דייגים ובעלי מלאכה – אלה פניה של העיר.

 צריחים בעכו העתיקה

חומת הים המערבית (והדרומית) היא מתקופתו של דאהר אל-עומר (1775-1750). החומה, ובעיקר המגדלים לאורכה, חוזקו בימיו של אחמד אל-ג'זאר כשליט עכו (1804-1775). סיורנו מתחיל ממרומי בורג' א-קאשלה. מכאן תצפית פנורמית נאה על שלל סגנונות הבנייה בעיר העתיקה: מימיננו המגדלור, שנבנה בסוף התקופה העות'מאנית ושופץ בתקופת המנדט, קצת מזרחה ממנו כנסיית סנט ג'והן הפרנציסקנית ומגדלה הכתום. כאן מתחילה טיילת חומת הים, הנמתחת  מן המגדלור ועד המרינה אשר בצד המזרחי המרוחק. עוד נראה בתים אדומי גגות, חיקוי לסגנון הבנייה האירופי, בצד בנין לבן הבולט בתריסיו הכחולים, המשתייך לעדה הבהאית.

 

ובנייני המגורים? – ערב רב של קירות: מהם קירות של אבני כורכר וכאלה של אבני גיר; מהם אבנים חשופות וכאלה המצופים בטיח נושר; חלונות מקושתים בצד חלונות מרובעים מודרניים יותר; חלונות מעוגלים סמוך לתקרות הבתים, מהם אטומים ומהם פתוחים, אחרים מסורגים ובאחדים ויטראז'ים; בתים גבוהים או נמוכים, בעלי גרמי-מדרגות ובעלי כניסות נמוכות; מהם זנוחים ומטים לנפול ומהם בעלי חזיתות משוקמות נאות.

 

דרכנו מזרחה מתחילה במעלה בן 38 מדרגות של רחוב פיליפ אוגוסטוס. פיליפ הצרפתי יצא בראש מסע צלב וכבש את עכו בשנת 1191. אנו נמצאים כאן בתחומי הרובע הטמפלרי. בתקופה הצלבנית הגיעו לעכו מאות בודדות של אבירים, שליטים-צבאיים של ערי-מדינה מאיטליה ומצרפת, ועמם מאות עד אלפים בודדים של אזרחים. מסע-צלב לא היה טיול. הוא נמשך חודשים רבים ביבשה ובים. האספסוף שהצטרף לאבירים הרכובים על סוסים כלל בעיקר את בני המעמד הנמוך: איכרים עניים, חסרי בית, זונות וכיו"ב. על מנת לקיים עצמם במשך המסע הארוך הם שדדו, רצחו, אנסו בבני הכפרים והערים במסלולם ובעצמם נפגעו ומתו בקרבות, במעשי שוד, ברעב, בפגעי טבע וקשיים בדרך. אף לא אחד מאלה יכול היה לכבוש את העיר בעצמו ולפיכך נאלץ להסתייע באבירים מערי-מדינה נוספות. כך, בתמורה להשתתפותם בכיבוש העיר, דרש כל אחד מן השותפים את חלקו בשטח שנכבש והעיר חולקה לרובעים אחדים. גורם נוסף לחלוקה לרובעים היתה החדירה של המסדרים הנוצריים אל העיר ובעיקר ההוספיטלרים, הטמפלרים והדומיניקנים. 

 

נחלוף על פני שלוש מכנסיות העיר: כנסיית סנט אנדריאוס, הכנסייה המרוניטית וכנסיית "גבירתנו מנצרת" ונגיע לאחת הנקודות "האיסטרטגיות" במפת הרובעים. הכוונה למפגש הסמטאות פיליפ אוגוסטוס, שבט אשר ובית לוסיניאן. זוהי נקודת החיבור בין שלושה מן הרובעים הראשיים מימי התקופה הצלבנית: הרובע הפיזני בדרום, הרובע הג'נובזי (של בני גנואה) מצפון והרובע הטמפלרי במערב.

 

בדרכנו צפונה בסמטת בית לוסיניאן, ובהמשך לה בסמטת סולימאן פחה, נפקוד שתי נקודות: הכנסייה האפוסטולית (האפוסטולים היו 12 השליחים של ישו) והמאפייה של אבו-עדנאן. זוהי מאפייה של עבודת-יד, ידיו של פַכרִי בּשתָאוִוי (אבו-עדנאן) מותיקי העיר העתיקה. בתנור אבן מפוחם ובסיוע כפות עץ ארוכות הוא מכין פיתות בטעמים שונים ועוגיות "קוֹרשָאלי" (מאפה יבש להגשה עם תה). אין חומוס, אין כסאות ושולחנות – רק להמתין מעט, לקחת חם וטרי וללכת. אחרי מספר צעדים אנו בכיכר גנואה. במערבה בולט בית עבוד של הבהאים ובדרומה בנין המתנ"ס, הנקרא לעתים בית האומנויות. בבנין זה קשורה אנקדוטה מעברנו הקרוב ומלבדה יש פן נוסף לבנין: פועל כאן בית ספר ובאחד מחדריו מוצגת תקרת פרסקו נאה (הפרסקו, תמשיח בעברית,  הוא טכניקה לביצוע ציורי קיר שעיקרה ערבוב צבע בטיח לח טרי).

 

מככר גנואה המסלול ממשיך מעט מזרחה, עד המתחם של כנסיית סנט ג'ורג' ובית הכומר הצמוד אליה. על קיר בית הכומר מוצבת טבלת זיכרון לשני קצינים בריטיים שנפלו על הגנת עכו בשתי נקודות זמן: בשנת 1799 – מצור נפוליאון על עכו ובשנת 1840 – כיבוש עכו מחדש מידי המצרים.  מכאן נמשיך צפונה ומעט מזרחה בשתי סמטאות ארוכות – זו ע"ש סידני סמית ובהמשכה סמטת אבירי יוחנן, עד הגיענו למסגד א-זייתונה. זהו אחד משבעת המסגדים הקיימים כיום בתחומי העיר העתיקה. מרשים כאן במיוחד העיצוב המעודן של שלושת עמודי הכניסה בחזית המסגד.

 

לאחר שפקדנו כנסיות נוצריות ומסגד מוסלמי, נפנה דרך הפינה הדרום-מערבית של הככר שליד המסגד אל סמטת באלדווין. המלך באלדווין הראשון עמד בראש מסע הצלב הראשון. הוא וצבאו הגיעו לעכו בשנת 1104 במטרה לכבוש אותה בשל מיקומה וחשיבותה לפיתוח נמל. בהמשך דרכנו נעבור בסמטה ע"ש יהודה אלחריזי. אלחריזי התפרסם בשירתו  בשיאה של התקופה הצלבנית ובמסעותיו אף הגיע, בשנת 1216, לעכו.

 

עתה הגענו לבית הכנסת היחיד בתחומי העיר העתיקה: בית כנסת רמח"ל. ניתן לבקר בו בימי חול ולהאזין לסיפור המופלא אודות משה חיים לוצאטו מחבר ספרי קבלה.

 

מכאן הדרך קצרה אל הכיכר הגדולה אשר בחזיתו הצפונית של חאן אל עומדן. זוהי ככר ונציה ויש תימוכין לכך שבתקופה הצלבנית, במאות 12 ו- 13 היו כאן מעגן ונמל עבור בני ונציה. ממזרח לנו ניצב מסגד הים ולידו מסעדת פטולמאיס.  בדרכנו לשער הים נעבור על פני רציף הרמב"ם ורחוב ליאופולד השני. הרמב"ם היה פילוסוף יהודי ופוסק חשוב בימי הביניים והגיע בשנת 1165 לעכו. ליאופולד השני היה דוכס אוסטריה שהגיע לעכו בתחילת המאה ה-13.   

 

נשוב על עקבותינו ובעמדנו בכיכר ונציה נתבונן מעלה, אל מגדל השעון. מגדל מרובע ומעוצב שבנו הטורקים לפני כ- 100 שנה במלאת 30 לשלטונו של הסולטן עבדול חמיד ה-2. נכנס מתחת למגדל אל חאן אל עומדן, אחד מארבעה החאנים טורקיים ששרדו עד היום בעכו. בפינה הדרום-מערבית של החאן המפואר הזה נמצא חאן א-שונה המוזנח ובו אורוות לסוסים.

 

מכאן לבחירתנו שני תת-מסלולים: נוכל להיכנס למנהרת הטמפלרים, המגיעה עד חומת הים המערבית או להמשיך דרומה לכיוון טיילת חומת הים הדרומית.

 

בדרכנו דרומה נחלוף על פני הדלת המערבית של מסעדת אבו כריסטו. כאן היתה הכניסה אל העיר מתוך שער הים. השער של הימים ההם לא היה כדלת של ימינו: הוא כלל מחסנים, עמדות משמר ואורוות. כך גם שער זה: מסעדת אבו כריסטו נמצאת בתחום הבנוי, הרחב, של אולמות השער. אחרי מספר מטרים, מדרום לכניסת אבו כריסטו, ניצב לפנינו סביל על אם הדרך, אחד מעשרות מתקני-מים ציבוריים שבנו הטורקים ברחבי העיר.

 

מן הסביל נפנה מערבה אל הסמטת לרגלי החומה הדרומית של העיר. הסמטה נקראת על שם יוסף בצרי ושלום צאלח, שניים מהרוגי המלכות. הם נשפטו בבית דין צבאי בעיראק בעוון  פעילות ציונית וריגול למען ישראל והועלו לגרדום.  כעבור צעדים אחדים נגיע לשער סבכת-ברזל. כאן שוב לבחירתנו שתי דרכים: נוכל להמשיך מערבה בסמטת צלאח ובצרי או להיכנס בשער ודרך הנמל הפיזני לעלות אל טיילת החומות. זהו המסלול המומלץ. לגבי הנמל הפיזני אין הוכחה כלשהי לנמל במקום זה אך השם השגוי נפוץ בציבור. נעלה במדרגות תלולות אל הטיילת. תחנתנו הראשונה במסעדת דוניאנא. ניתן כאן לבקש רשות לעלות אל מרפסת העץ שעל הגג וממנה תצפית פנוראמית נפלאה אל העיר ומגדליה. נמשיך בטיילת, העוברת על פני החומה הדרומית שבנה שליט עכו דאהר אל עומר לפני כ 250 שנה. לעינינו משתרע מפרץ עכו ומדרום סוגר עליו הר הכרמל. בכיוון מזרח נראים הרי הגליל התחתון.

 

מצפון ובצמוד לחומה נמצא קבר שייח' ע'נם (יש לבטא ראנם) הבולט בכיפתו. מעניין לדעת כי בתוך המבנה  מתגוררת משפחה ערבית, ספק פולשת ספק שומרת המתחם. קצת הלאה מתבלט בנין גדול ששימש בעבר אכסניית נוער ולאחרונה הפך להיות מרכז ללימודי שימור מבנים בחסות רשות העתיקות.

 

ביקורנו בעיר מסתיים בשני אתרים: כנסיית סנט ג'והן המשתייכת למסדר הפרנציסקני ובנין המגדלור. הגענו לחניון בו עומד הרכב וכאן תם הסיור בעכו. נוכל, אפוא, להתרווח לארוחה משובחת במסעדת אורי בורי הסמוכה.