ואלה תולדות
2350 – 2200 לפנה"ס  – תקופת הברונזה הקדומה ד'  1

 
2300 לפנה"ס – מלך מצרים, פפי הראשון, מגיע במסע צבאי לעמק עכו.

 
2250 לפנה"ס (לערך)– יתכן שהשם עכו מופיע בגנזכי העיר אבלה בסוריה 2. מתוארת בה דרכושל סוחר שיצא מאבלהאל ערי החוף בלבנט 2ב'. עכו מזוהה בודאות עם תל אל פוח'אר (תל עכו) לפחות עד סוף תקופת הברזל.
 
2000-2200 – תקופת הברונזה התיכונה א'

 

 
1750-2000 לפנה"ס – תקופת הברונזה התיכונה ב'
 
מאה 20 לפנה"ס – שמו של אחד הפרעונים המצריים, שנוסרת הראשון (1971-1926 לפנה"ס), נמצא על חרפושית בתל עכו.  עכו שימשה אז מעוז מצרי בחוף כנען.
 
מאות 18-19 לפנה"ס – עכי (עכו) נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים, שמתוארכים לשושלת הי"ג. מלך העיר הוא תרעם, ממוצא שמי/אמורי. כתבי המארות הם צלמיות וחרסים שנחרתו בהם מארות וקללות על  הערים הכנעניות שמרדו במצרים.

1750- 1500 לפנה"ס – תקופת הברונזה התיכונה ג'

1504 – 1450 – עכו נזכרת בכתבי פרעה תחותמס ה-3.

 
1400-1500 לפנה"ס – תקופת הברונזה המאוחרת א'

 

1468 (1478) לפנה"ס – שם עכא (עכו) מופיע בקירות מקדש אמון בכרנך במצרים, ברשימת ערי כנען אשר נפלו בידיו של תחותמס השלישי, מלך מצרים (1426-1490, או 1451-1504, השושלת הי"ח).

 
1300-1400 לפנה"ס – תקופת הברונזה המאוחרת ב'
 
1347-1364 לפנה"ס – עכו ומלכיה שֹֻרַתֻ ובנו-יורשו שֹֻתַתְנַ, (שמות ממקור הודו-אירני 2א', עמ' 206) הוואסלים של השלטון המצרי, נזכרים ב- 14 ממכתבי תל אל  עמארנה, מימי אמנחותפ השלישי והרביעי (אחנאתון), מלכי מצרים. כך למשל מתאונן בורנבוריש מלך בבל בכתבו לאמנחותפ הרביעי כי אחת מאורחותיו המסחריות נשדדה בידי שֹֻתַתְנַ  בן  שֹֻרַתֻ מעכו 3. עוד מצוין כי, אחד המלכים הכנענים מדרום הארץ נלחם בח'בירו בירושלים ומלכי שמעון (שִמרון) ועכו שלחו מרכבות לעזרתו 4. ממצא נוסף באחד מן המכתבים מספר על כך ששליט עכו מבקש לשגר לעכו חיל משלוח מצרי הכולל 400 חיילים ו- 30 זוגות סוסים. זאת במטרה לשמור על מעמדה וחשיבותה כעיר נמל וכצומת דרכים.
 
מאות 14-13 לפנה"ס – עכו נזכרת בתעודות מנהליות שנמצאו  באוגרית – עיר הנמל המשגשגת בצפון סוריה.  מתקופה זו נמצא כי השטח הבנוי בתל עכו התרחב וכן נמצאו בו עדויות של הפקת צבע ארגמן מחלזונות, יצור כלי חרס והפקת ברונזה.

 

1200-1300 לפנה"ס – תקופת הברונזה המאוחרת ג'

 

1290-1314 לפנה"ס – פרעה סתי הא', מלך מצרים (השושלת הי"ט), עורך מספר מסעות לארץ כנען כדי לייצב את השלטון המצרי בארץ ישראל. ברשימה טופוגרפית מימיו מופיע השם עכ (עכו) כאחת הערים שנכנעו לצבאו.


1224-1290
לפנה"ס – רעמסס השני, בנו של סתי א' עורך מסעות כיבושים בכנען ובהם מגיע לעכו. בפפירוס אנסטאזי א' מימי מלך זה מוזכרת עכו בין צור ואכשף.
 
1200 – 1150 לפנה"ס – תקופת הברזל (התקופה הישראלית) 1א'
 
מאה 13 לפנה"ס – כיבוש הארץ על ידי שבטי-ישראל. לגבי עכו אומר המקרא (שופטים א' 31) "אשר לא הוריש את יושבי עכו.." מכאן שעכו נשארה באותה עת עיר כנענית (פיניקית). כמו כן, נזכרות 22 ערים בנחלת שבט אשר ואחת מהן נקראת עֻמָּה, יתכן שיבוש של עכו (יהושע יט' 30).
 
1000-1150 לפנה"ס – תקופת הברזל 1ב'

 
המאה ה-12 לפנה"ס – בתעודה שנמצאה באוגרית (אתר בצפון סוריה) מתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, מודיע מלך צור לעמרפי מלך אוגרית שאנית מטען ששלח האחרון עוגנת בנמל עכו (הדעות חלוקות אם המעגן היה בנחל נעמן, אשר זרם סמוך לתל, או במקומו הנוכחי בצפון המפרץ) 2א' עמ' 80, 172

 
1100 לפנה"ס – על האונומסטיקון (רשימת שמות) של אמנופה המצרי הסתמכו הארכיאולוגים אולברייט האמריקאי ואלט הגרמני בטענתם כי גויי הים הצפוניים – השרדנה – התיישבו בעכו ובעמק עכו. גם הארכיאולוג הישראלי משה דותן טען כך על פי חרסים שמצא בתל עכו. 4א'.
 
925-1000 לפנה"ס – תקופת הברזל 2א' (הממלכה המאוחדת)
 
מאה  10 לפנה"ס – בתקופת הממלכה המאוחדת  עכו  נזכרת  כעיר מבוצרת בימי לולו מלך צידון. המלך שלמה מעביר לחירם מלך  צור "עשרים עיר בארץ הגליל" (מלכים א' ט' 11) וסביר להניח כי עכו נכללה בהן.
 
 
800-925 לפנה"ס – תקופת הברזל 2ב'
 
מאות 8-9 לפנה"ס – אפיק הנעמן משמש לשיט ובמוצאו אל הים, שהיה צפוני יותר ממיקומו בימינו, נבנה מעגן. עכו היא הגבול הדרומי של תחום בשליטת הפיניקים. על פי המסורת, סמוך למוצא הנעמן אל הים נוצרה לראשונה הזכוכית בידי הפיניקים.
 
720-800 לפנה"ס – תקופת הברזל 3א'

 
מאה 7 לפנה"ס – פרוקלוס בן פלוספוס, בן העיר המצרית-יוונית נאורקאטיס, מבקר בעכו  4ב'.

 
725 לפנה"ס – עכו מורדת בשלמנאסר החמישי מלך אשור.
 
587-720 לפנה"ס – תקופת הברזל 3ב' (ממלכת יהודה)
 
701 לפנה"ס – במסע סנחריב לחוף הפיניקי, מלך צידון נמלט ומפקיר את ערי מחוזו ובהן עכו לידי הכובש האשורי. עזראדין בנו מונה את עכו כעיר נמל במחוז צור 4ג' עמ' 18.

 
700 לפנה"ס – בתעודות אשריות מימיו של לולו מלך צידון עכו נמנית על ערים מבוצרות חזקות.

 
669-680 לפנה"ס – שמה של עכו מופיע ברשימת הערים עמן כרת ברית אסרחדון מלך אשור 5.
 
643 לפנה"ס – עכו נכבשת בידי אשורבניפל  מלך אשור 6. הוא מכה באנשי עכו הפניקים כדי להניאם מהתקרבות לאויביו המצרים.

604 לפנה"ס – הולופרנש, שר הצבא של נבוכדנצאר, כובש את ערי החוף ובכללן עקן (עכו) (ספר יהודית, פרק ב' כ).
600 לפנה"ס לערך – נבוזראדן, שר צבאו של נבוכדנצר הבבלי מציין כי לא היגלה את צידי החילזון "מסולמה של צור ועד חיפה". ניתן להניח כי התכוון אף לתושבי עכו שעסקו בייצור צבע הארגמן מחלזונות ימיים ששכנו במימי מפרץ עכו.

                                                                        מקורות

 
1. יצחקי, א. (עורך) מדריך ישראל. בית הוצאה כתר, משרד הבטחון, ירושלים, 1978.
2. דותן, מ. ראשיתה של עכו והחפירות בתל עכו. בתוך: שילר, א. (עורך) עכו ואתריה. קרדום 24-25, הוצאת 
    אריאל, ירושלים, ינואר 1983, עמ' 10.  
2א'. אמיר, ד. הגליל בתקופת הברונזה. בהוצאת בית אוסישקין, קיבוץ דן, 1997.
2ב'. בארי, ר. תל עכו והעיור בעמק עכו במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס. אוניברסיטת חיפה, 2008. עמ' 104.
3. מזר, ב. כנען שלפני הכיבוש הישראלי. בתוך: ליוור, י. (עורך) היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי 
   המקרא. הוצאת "מערכות", משרד הבטחון, תל אביב, 1973. עמ' 52.
4. אהרוני י. מלחמת מי-מרום ומלחמת דבורה. שם, עמ' 93.
4א'. זרטל, א. סודו של סיסרא – מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה.הוצאת דביר, אור יהודה, 2010.
4ב". גייגר, י. נואמים יוונים בארץ עישראל. בתוך: קתדרה, חוב' 66, 1992.
4ג'. יחיאלי, מ. ואלה תולדות עכו. בהוצאת הסתדרות העובדים הלאומית.  
5. שור, נ. תולדות עכו, דביר, תל אביב, 1990. עמ' 18.  
6. שור, נ. שם, עמ' 18.