ואלה תולדות...
1810-1808לנמל עכו מגיעות שלוש קבוצות עולים חסידים מתנגדים-פרושים תלמידי הגאון מוילנא: קבוצה  ראשונה בראשות ר' מנחם מנדל משקלוב, קבוצה שנייה בראשות ר' הלל בן-בנימין ריבלין, ר' סעדיה ור'  נטע  וקבוצה שלישית בראשות ר' ישראל משקלוב ור' חיים   181.

ענר (181א') מציין כי מנחם מנדל משקלוב הגיע ארצה כדי לברר המצב ואפשרויות קליטת העולים; ר' ישראל משקלוב הגיע בקבוצה השנייה ויחד עמו ר' חיים פקרייאר רב העיר וילנא. כמו כן הוא מציין כי ר' סעדיה הוא בן רבי נטע ממוהילב ור' נטע עצמו לא עלה. וכן הגיע בעת ההיא גם ר' יצחק מחאסלביץ.

 
1810 – סולימאן פחה בונה את ח'אן החמורים (ח'אן אל חמיר) במזרח העיר, סמוך לשער היבשה, בין חומת דאהר  לחומת אל-ג'זאר. כמו כן, נוסד מסגד מג'דלה בצפון-מערב העיר. באותה שנה מבקר בעכו ר' חיים בר' טוביה כץ מוילנה וכותב באיגרת לחבריו אודות מעמדו הרם של חיים פרחי.
 
1812 – מסגד אל-ג'זאר נפגע ברעידת אדמה  182.  באותה שנה מבקר בעכו הנוסע ג'והן לודוויג בורקהרדט (Burckhardt) ומציין כי חאן אל-עומדאן הוא אחד הח'אנים המושלמים ביותר שראה מימיו  183. זלמן צורף, סבו של יואל משה סלומון ממיסדי פתח תקוה, נעצר ונאסר עם בואו לעכו. הוא משתחרר הודות לדמי הכופר הגבוהים שמשלם חיים פרחי  193.
 
1814 – הנוסע  יוהנס בראמסן (Bramsen) מדבר בשבחה של עכו: "..כל הבתים כמעט בנויים אבן, רובם בעלי  שתי קומות, עם חלונות בנויים היטב..הרחובות רובם רחבים.."   184. התייר הספרדי דומינגו באדיה לבליך (Domingo Badia Leblich) מתחפש לאציל מוסלמי בשם עלי ביי אלעבאסי ומבקר בעכו  183א' 
 
1815 – סולימאן פחה בונה את אמת המים לעכו. שרידיה נראים ממזרח לכביש נהרייה – עכו. קרוליין מלכת  אנגלייה, אשת המלך ג'ורג' הרביעי מגיעה לעכו. כאן היא נפגשת עם סולימאן פחה 185. באותה שנה  הנוסע ויליאם טרנר מבקר גם הוא בעכו ומספק פרטים על הרכב  אוכלוסיית העיר  186. כמו כן מגיע לעכו  187  הגרמני אוטו פרידריך פון ריכטר   (von Richter). המסחר ויצוא הכותנה מעכו דועכים  והולכים עקב הסכסוכים בין הסוחרים הצרפתים  לבין מושלי עכו ועליית מעמדם של מרכזי מסחר אחרים במזרח התיכון ובעולם  188. ליידי הסטר סטנהופ האנגלייה מבקרת בעכו. הרופא האישי הצמוד לה לואיס מריון (Charles Lewis Merion)  מתאר בפרוטרוט את מבנהו של ח'אן אל-עומדן ואת אופן השכרת החדרים שלו. לייד סטנהופ יוצאת מעכו לאשקלון בעקבות שמועות על אוצר שטמנו כאן נוצרים בעת הכיבוש הערבי. 188א.
 
1816 – הנוסע ג'יימס סילק באקינגהאם (J.S. Buckingham) מבקר בעכו 189,   190. הוא מתאר את הניגודים שבה: "..העיר היא מיזוג של הדר וגינדור עם האומלל והעלוב, של תכנון גרוע עם שימושיות סבירה.."  כמו כן,  הוא מוסר פרטים אודות אוכלוסיית עכו ואודות מעמדו האיתן של חיים פרחי 191. באקינגהאם נפעם מפרוייקט אמת המים הנבנית והולכת על ידי סולמאן פחה ומציין כי היא משתווה בפארה ובמאפייניה לאמה המספקת מים למצודת קהיר  191א.
 
1817 בקיץ מבקר בעכו  192  הנוסע האנגלי ג'וליף (T.R. Jollife ). באותה שנה מגיע לעכו גם  הרוזן הצרפתי  דה פורבן (Forbin) . הוא מצייר את העיר וגם מביא תיאור מילולי ונתונים אודות אוכלוסיית  העיר. כמו כן, הוא טוען כנגד מדיניותם הכלכלית של סולימאן פחה ועוזרו חיים פרחי, המצרים את צעדיהם של הסוחרים  הצרפתים  193.  באותה שנה נשרף כליל השוק הלבן (סוק אל-אביאד) וסולימאן פחה בונהו מחדש.
 
1818 – בשנה זו מת סולימאן פחה  194.  עבדאללה פחה הוא שליט עכו, עד שנת 1832. אברהם רומאנו מגיע  מטורקיה ומתיישב בעכו. הוא משמש נושא-כליו  ושומר ראשו של החכם באשי מכלוף אל-דאודי   195.
 
1819 –  האנגלי בן האצולה ויליאם ריי וילסון כתב רבות על עכו ויתכן שביקר בה 196. עבדאללה פחה, בנו של  סולימאן פחה, מושל בעכו עד שנת 1831. עבדאללה זה הוא מוסלמי קיצוני ואכזר ורודף ומציק לנוצרים, ליהודים ואף לאחיו המוסלמים.
 
1820 – עבדאללה פחה חושד בחיים פרחי על קשר שרקם נגדו עם הסולטן התורכי במגמה להדיחו מכהונתו. הוא  מצווה להרוג את פרחי וכך היה. בעקבות הריגתו, קרובי משפחתו העשירים ובעלי המעמד בקרב הסולטאן גורמים להדחתו  להלכה של עבדאללה ותחתיו ממונה דרוויש פחה. אלא שהמצור ששם אותו דרוויש פחה על עכו נכשל ועבדאללה מתמנה מחדש למושל עכו והויליאת. דר' ישראל משקלוב מגיע לעכו  כדי להשתדל בפני עבדאללה פחה  להפחית המיסים הכבדים שהוטלו על היהודים. הפחה מורה להשליכו לבית הסוהר 197. הצרפתי לואי  דמואזו (F.L. Damoiseau) מצטרף למשלחת צרפתית שהוטל עליה לרכוש סוסים עבור חיל הפרשים הצרפתי. הוא מבקר  בעכו ומדווח רבות על סדרי השלטון העותומאני  198.
 
1821 האנגלי ג'ון קארנה (Carne) מבקר בעכו. הוא מדווח על מותו של חיים פרחי ועל הכנותיו של עבדאללה  פחה להתגונן כנגד סולימאן פחה מושל דמשק הבא להענישו על רצח פרחי. עבדאללה מתחיל בגיוס המוני אזרחים להכנת חפירות  וביצורים. בעת המצור על עכו עבדאללה מצליח להתחמק למצרים, בה הוא שוהה כשנתיים עד חזרתו לעיר.

 
1822 – קצין שדה ביחידת פרשים אנגלית בשם Digby Macworth מבקר בעכו בחורף שנה זו. הוא מעיד על הפחה עבדאללה שאינו איש כה אכזר כפי שחושבים עליו (למעט העובדה שהרג את יועצו היהודי חיים פרחי) אך בה בעת הוא עושק וחומס את אנשי העיר ומטיל במיוחד על היהודים מיסים גבוהים. 198א'.

 
1824 – הנוסע היהודי ר' דוד דבית הלל (ור' א. יערי) מבקר בעכו ומתאר בפרוטרוט את אוכלוסייתה ואת בתיה. 199.
 
1829 – אנטון פרוקש, דיפלומט אוסטרי, מגיע לעכו על מנת לנהל מו"מ עם עבדאללה פחה כדי שישיב את רכושו  המוחרם של סגן הקונסול האוסטרי 200, 201 (קונסול הכבוד) אנטוניו קטאפגו (Catafago). הוא גם  היה אחראי לשכנועו של עבדאללה פחה להיכנע בעת המצור הימי על עכו בשנת 1830.   202.
 
1831 – מחודש אוקטובר ובמשך 7 חודשים צר איברהים פחה על עכו ומצליח לכבוש אותה. נוסע צרפתי בשם הנרי קורניי הגיע לארץ למטרת טיול אך נעצר ומעוכב למשך ימים רבים על ידי חיילי  הצבא המצרי של איברהים פחה שצר על עכו  203.  דרויש, פחה דמשק, גם הוא צר על עכו. הכומר היווני-אורתודוכסי ניאופיטוס מבקר בעכו ומתאר  את פלישת איברהים פחה לארץ ישראל ואת כיבוש עכו  203א'.

1832
– הסופר הרומנטיקן הצרפתי אלפונס דה לה-מרטין (Alphonse de Lamartine, לימים שר החוץ) מבקר בעכו. הוא מתאר את טחנות הקמח שעל נחל נעמן (בשטח גני רידוואן). המרשל הצרפתי מרמונט (Marmont) מבקר את החיילים המצרים הצרים על עכו ומדווח על חולשתו הזמנית של המצור. המהנדס הנפוליטני רוזה (Roset) מגיע בשליחות מוחמד עלי על מנת לארגן מחדש את המצור המצרי על עכו.  203ב.
  בעת כיבוש העיר נגרם נזק רב אך איברהים פחה מיהר להקימה מחדש. 

 

1840-1832 – החל מחודש מאי, לאחר מצור של שבעה חודשים, איברהים פחה, בן אחיו של מוחמד עלי כובש את  עכו ושולט בה מטעם עלי, שליט מצרים.  תחת פיקודו פועל המהנדס האיטלקי Delcarretto לשקם את חומות העיר שנפגעו קשה בעת המצור. 203ג. 

 

1833 – כומר אנגלי בשם וויר מונרו מגיע לעכו זמן מה לאחר המצור והוא עד לנזקים הפיסיים שנגרמו לעיר 204. 
   
 
1878-1833ויליאם מקליור תומסן מתגורר בארץ ישראל ומבקר בעכו.
 
1837-1834 – חוסיין עבד אל-האדי הוא מושלה השני של  עכו מטעם הכובש המצרי  205. קברו נמצא בחצר מסגד  א-זייתונה.
 
1834 – בשנה זו פורץ "מרד הפלאחים" כנגד איברהים פחה והמורדים צרים על עכו. בשנה זו מבקר בעכו סקינר ומדווח כי איברהים, הכובש המצרי, דאג לשקם ולבצר את חומות העיר אך לא הקדיש ולו פיאסטר אחד לשיקום ושיפוץ הבתים שנפגעו בעת הכיבוש. בשנה זו מגיעים ארצה דרך נמל עכו דוד ילין, אשתו לבה ובתם חוה.
 
1835 – הנוסע האמריקני הראשון לארץ ישראל, ג'ון לויד סטיפנס, מגיע לעכו. הוא מספר: "..בעכו מצויים שני  היכלים  (ארמונות) של עבדאללה פחה שהיה מושל עכו לפני הכיבוש המצרי.."  206.

בשנה זו עכו נזכרת כנמל מסחרי עבור הבורסה של העיר האיטלקית טרייאסט. היא מהווה נמל יצוא לתירס. עוד נרשם כי העיר עכו פרחה בסוף המאה ה- 18 (ימי ג'זאר פחה), אך יורשיו לא המשיכו הצלחה זו.  206א.

 
1836 – ויליאם הנרי ברטלט (Bartlett) הצייר האנגלי מצייר את עכו בתחריט מפורסם הוא מקדיש לה ציורים גם בפעמים נוספות שהגיע לעיר  עד שנת 1953  207.
 
1837 – מחודש מאי מר משה אברהם פינצ'י, יהודי איטלקי, הוא סגן הקונסול הבריטי בעכו  208. באותה שנה  מבקרים בעכו אנדרו א. בונאר ורוברט מורריי מק-צ'יין. הנוסע האנגלי ג'ורג' רובניסון מתעד את אוכלוסייתה של עכו. 208א. קאדאלואן (de Cadalvene) ובארו (E. Barrault) משרטטים מפה של עכו. שטחה של עכו העתיקה נרשם באותה עת כ- 220 דונם.
 
1838 – אדוארד רובינסון והמיסיונר אלי סמית האמריקנים מבקרים בעכו  209. האירי וו. ר. ווילד, אביו של  המחזאי הנודע אוסקר ווילד, מבקר בעכו בעת שהוא מתלווה כרופא למסע תענוגות בים התיכון    210. ר' אליעזר הלוי מצפת מבקר בעכו את פליטי עירו שברחו לעכו.
 
1839 –   הצייר הצרפתי גופיל-פסקה שוהה בעכו ומצייר את מסגד אל ג'זאר כאשר בניית המגדל (המינרט) טרם הושלמה. הוא כותב כך: "..אין זה עולה על דעתם (של התורכים) לשקם את המונומנטים שפיארו את עכו  בעבר.."    211. באותה שנה מבקר בעכו צייר האמנות הסקוטי המפורסם דייויד רוברטס   211א'. מוחמד בק הוא המושל הצבאי של עכו ופועל לחיזוק ביצורי העיר כנגד המצור הצפוי מצד האנגלים.
 
1840 – ליידי הארייט קתרין אגרטון הבריטית מבקרת בארץ ישראל ומדווחת על שלהי השלטון המצרי בארץ  ישראל  ובעכו. מחמוד ביי הוא המפקד הצבאי של עכו. ב- 3 בנובמבר – עכו מופגזת על ידי חיל-משלוח  בריטי  אוסטרי  ותורכי. התפוצצות אדירה של  חומרי נפץ גורמת למותם של כ- 2000 נפש. חאן  החמורים נמחה כליל ועמו עשרות של בעלי חיים. קטע גדול מן החומה המזרחית של דאהר אל עומר  נהרס גם כן וכן נוצרת פירצה גדולה בחומת אל ג'זאר. שני פיצוצים נוספים באותו מחסן מתרחשים בנובמבר 1840 וב- 12 בינואר 1841. לאחר כיבוש העיר מגיע לכאן צוות חיל ההנדסה הבריטי הכולל את אלדרסון (R.C. Alderson), סימונדס (J.F.A Symonds) וסקירינג (C.F. Skyring) ומבצע מיפוי מדוקדק של ביצורי עכו  203ב. גם ברטון (Burton) משרטט מפה של עכו.
 
1841– שיקום הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על שם ג'ורג' הקדוש.
 
1842 – האנטר (W.P. Hunter) מבקר בעכו ומצייר את החומה המזרחית שלאחר התפוצצות מחסן התחמושת. בשנה זו מגיעים לארץ ישראל דרך נמל עכו הרב יצחק הכהן מליברפול, אשתו ושתי בנותיu וכן אחדים מחסידיו  באנגליה.
 
1843 – ג'ון פריים דרבין, נוצרי מתודיסט אדוק, מגיע לעכו. הוא, כרבים אחרים בני תקופתו, מדווח על ההרס הרב  שנגרם  לעיר בעקבות התפוצצות מחסן הנשק בשנת 1840  212. בשנה זו מבקר בעכו גם הנוסע ג'ון  וילסון  213.
 
1844 – סימונדס ואלדרסון (R.C. Alderson), קצינים מחיל המהנדסים המלכותי הבריטי, מציירים את עכו.
 
1845 – קברצלי פאשא הוא מושל עכו. בשנים אלה שוהה בעכו גם עקילי אגא, מפקדם של בדואים מן הגליל.
 
1846 – החוקר הגרמני-קתולי יוהנס נפומוק זפ (Sepp) מבקר בעכו 214. האיטלקים מיקיארלי וסאנטלי מודיעים על פתיחת שרות דואר מרמלה דרך עכו ללבנון.  241א'.
 
1848 – בתחילת אפריל מגיע לעכו ויליאם פראנסיס לינץ' בראש משלחת מחקר לארץ ישראל. סעיד ביי הוא מושל עכו   215.  באותה שנה מבקר בעכו גם הנוסע וו. ג'. וודקוק    215א'.   באותה שנה עובר בעכו   216   גם החוקר הגרמני  יעקב פיליפ פלמראייר Fallmerayer). 
 
1849 – במפקד שנערך במצוות מונטיפיורי נזכר כי בבית הכנסת של עכו (רמח"ל) מלמד אברהם מזרחי ובראש  ישיבה  שהיתה במקום עומד החכם אברהם עזרי  217. באותה שנה מבקר בעכו השיח' נור א-דין אל  ישרוטי, מקים הזאווייה של כת השאז'לים בעכו. ג'סי אמיס ספנסר מדווח מעכו על הרכב אוכלוסיית העיר.
 
1851 – הנוסע צ'רלס ויליאם מרדית ואן דה וולדה מבקר בעכו  218,  219.

 
1852 – הנוסע האמריקאי רובינסון (Edward Robinson) מבקר בעכו ומציין את ההרס הרב שנגרם לחומות העיר.

 
1853 – איברהים אל-עורה, ההיסטוריון הערבי, כותב את תולדות סולימאן פחה שליט עכו. מוסטפה ראשיד פחה  הוא מושל עכו.
 
1856 – ד"ר ל. א. פראנקל הגרמני מבקר בעכו  220.
 
1857 – תגבורת כורדית מגיעה לעכו. הכורדים שירתו ביחידות של חיילים בלתי-סדירים עבור השלטון המקומי העות'מאני. העותומאנים   עודדו את השתתפות הכורדים בסכסוכים מקומיים שונים בשטחי האימפריה במזרח התיכון, במטרה להחלישם ולהביא לביטול    הדרגתי של אותם כוחות בלתי סדירים, שהיוו איום מתמיד על השלטון המרכזי.  220א'.

 
1858 – הצליין האנגלי ג'ון ג'וזף וויט צופה על עכו מן הים, בדרכו מן הכרמל אל העיר ביירות בלבנון. 
 

מקורות
181. שילר, א. בתוך: שילר, א. (עורך)  שם, עמ' 96.
181א'. ענר, ז (עורך). שבט הריבלינים. בתוך: סיפורי משפחות. ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, 1990. עמ' 178.
182.  שם, שם, עמ' 100.
183. שור, נ. תולדות עכו, עמ' 242.
183א'. גאון, דוד משה, יהודי המזרח בארץ ישראל. כרך שני עמ' 560.
184. שור, נ. שם, עמ' 239.
185. איש-שלום, מ. שם, עמ' 410.
186. גורן, ח.  שם,  עמ' 53.
187. שור, נ. שם, עמ' 238.
188. איש-שלום, מ. שם,  עמ' 415.
188א. אילן, צ. האוצר שלא נמצא. בתוך: אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ, מודן, תל אביב, 1988 עמ' 154.
189. איש-שלום, מ.  שם, עמ' 33.
190. שור, נ. שם, עמ' 242.
191. איש-שלום, מ.  שם, עמ' 33.
191א. Buckingham, J.S., Travels in Palestine. London: 1821
192. שור, נ.  שם, עמ' 122-121. איש שלום, מ.  שם, עמ'  428.
193. יחיאלי, מ. ואלה תולדות עכו. עמ' 92.
194. לוריא, י.  עכו עיר החומות. הוצאת ירון גולן, תל אביב, 2000 עמ' 201.
195. שור, נ. שם,  עמ' 20.
196. שטרן, מ. בין הכרזת כורש להצהרת בלפור. שיבת ציון הקדומה והמחודשת. הוצאת ש. פרידמן,
תל אביב, 2006, עמ' 102.
197. שור, נ. שם, עמ' 22.
198. איש-שלום, מ. שם, עמ' 193.
198א'. D. Macworth 

Diary of a tour through southern India, Egypt, and Palestine, in the years  1821-1822, london, 1823, pp 280 etc.

199. שור, נ. עמ' 28.
200. 
Bertch, D. Anton Prokesch Von Osten (1795-1876). Oldenbourgh Wissnensch, Munich,
2005 p 197
201. גורן, ח. שם,  עמ' 53.
202. שור, נ. עמ' 36.
203. שור  שם, עמ' 37.
203א. ניאופיטוס. ארץ ישראל בשנים 1841-1821. תורגם מיוונית על ידי ספירידיון ופורסם בשנת 1938 ב-  J.P.O.S.
203ב. באומוול, ז. עכו במלחמה הסורית השנייה (1840-1839). עבודת גמר לתואר M.A, חיפה, 1988, עמ' 5.
203ג. דיכטר, ב. עכו – אתרים מימי התורכים:  החומות. בעריכת אלכס כרמל וזלמן באומוול. המכון  ע"ש גוטליב שומאכר לחקר פעילות העולם הנוצרי בארץ ישראל במאה ה-19, אוניברסיטת חיפה,
חיפה, 2000 עמ' 47.
204. שם: מסגד אל-זיתונה. עמ' 105.
205. רפל, י. ארץ מולדת. הוצאת כנרת, 1993. עמ' 41. שור, נ. שם, עמ' 60.
206. איש-שלום, מ.  שם עמ' 522.
206א. Thomas Riis – דרכי מסחר בתחילת המאה ה- 19 בסוריה ובלבנון (באנגלית). בתוך כתב עת סקנדינבי ללימודי אסיה: Asian Trade Routes – Continental and Maritime
207. שור, נ. תולדות עכו. דביר, תל אביב, 1990, עמ' 260.
208. דיכטר, ב. שם, בתי הכנסת בעכו. שם, עמ' 176.
208א. Robinson, G. Travels in Palestine and Syria. London. 1837
209. רפל, י. ארץ מולדת. הוצאת כנרת, 1993. עמ' 47.
210. שור, נ. ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט. בית הוצאת כתר, ירושלים, 1988  עמ' 50.
211. ניר, י. ראשית הצילום בארץ ישראל. קתדרה טבת תשמ"ו חוב' 38 עמ' 75-74.
211א'. רוברטס, דייויד. ארץ ישראל. עורך: נחמן רן. אמנות ארץ ישראל בע"מ, תל אביב, 1982. חלק ב' עמ' 29.
212. שור, נ.  שם, עמ' 226.
213. שור, נ. תולדות עכו. דביר, תל אביב, 1990, עמ' 300.
214. גורן, ח. שם, עמ' 131.
214א'. שטרן ש. טיטוס טובלר, מחוקריה של ארץ ישראל במאה הי"ט. בתוך: קתדרה 48.
215. לינץ', ויליאם פראנסיס. מסע מחקר אל  הירדן וים המלח. תרגם מאנגלית: שלמה גונן. בהוצאת משרד
הבטחון, תל-אביב, 1984   
215א'. איש-שלום, מ. שם, עמ' 193.
216. גורן, ח. שם, עמ' 122.
217. דיכטר, ב. שם, בתי הכנסת בעכו. שם, עמ' 176.
218. שור, נ.  ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט. בית הוצאה כתר, ירושלים, 1988 עמ' 133.
219. איש-שלום, מ. שם, עמ' 599.
220. איש-שלום, מ. שם, עמ' 193.
220א'. סואעד י. שלטון השייח'ים  הבדואים בצפון ארץ ישראל. חוב' 27, 1995.