חיים פרחי היהודי נולד בדמשק בשנת תק"ך 1760. היה אישיות חשובה ביותר בעכו העתיקה, בתקופות שלטונם של אחמד אל-ג'זאר ויורשיו סולימאן פחה ועבדאללה פחה. הוא פעל בעכו משנת 1790, עת התמנה על ידי אל-ג'זאר להיות מזכיר הממשל והממונה על האוצר, ועד שנרצח בשנת תק"ף 1820 בידי עושי דברו של עבדאללה עצמו.
גדולתו של פרחי התבטאה בתחומים רבים: ניהל היטב את אוצרות המדינה; סייע בהפיכת עכו לעיר נמל חשובה; שימש כראש הקהילה היהודית בעכו, והגן על הקהילה מפני דורשי רעתה המוסלמים ופקידי השלטון; פעל למינויו של סולימאן להיות הפחה לאחר מות אל-ג'זאר, וכך עשה גם לגבי מינויו של עבדאללה לפחה; יעץ לאל-ג'זאר בהגנת עכו בפני נפוליאון, גייס כספים לשם כך ואף פעל לרתום את האנגלים לעזרת העיר.
לגבי מקום ביתו של חיים פרחי, יש עדויות כי התגורר בחדרים אחדים בחאן אל-אפראנג'. יתכן כי עבר מאוחר יותר להתגורר בבית צנוע מחוץ לחאן. כיום מוצב שלט אודות מקום ביתו בקצהו הדרומי של השוק, בפינת רחוב יוליוס קיסר.
בספרו יהודי המזרח בארץ ישראל – כרך שני, כותב משה דוד גאון (עמ' 571 ואילך):
"..רופא צרפתי אחד שחי בעת ההיא בעכו, כתב בספרו על המאורע המעציב: לעבדאללה היה מהנדס צרפתי, אשר על פי עצת פרחי התמנה למפקח המבצר בעכו. פעם הציע המהנדס להרחיב את המבצר ועבדאללה פחה הסכים. ואולם פרחי התנגד לכך, מתוך הנחה פן יעורר הדבר חשד בלב השולטן בקושטא כאילו הפחה חפץ למרוד בו, וגם יגרום להכביד את המסים על התושבים. במועצה זו נוכח שר האוצר, ואחר צאת ר' חיים והמהנדס מן החצר, הוכיח שר האוצר את עבדאללה על חולשתו ורפיון רצונו, בהיותו נאלץ לשנות את מחשבתו על פי עצת היהודי פרחי. דבריו הרגיזו את הפחה ומיד הוציא משפטו למות. מחשש פן תעורר השמועה הזו את חמת תושבי העיר, אשר אהבו את הוזיר היהודי, החליט הפקיד הנ"ל להוציא לפועל בלי דחוי את גזרת הפחה. עוד באותו ליל, הלך הוא ואנשיו אל בית פרחי, תפשוהו והשליכוהו מעל גג הבית, וינפצוהו אל האבנים אשר לפני מעונו…."