מסגד אל-ג'זאר

ולהתחיל בבנין המסגד שלו, הידוע כמסגד אל-אנואר, הנמצא דרום הסראיה הבנוי בכל היופי שבאמנות והמכיל את היופי שבעדינות, מעל המנבר (דוכן הבולט מקיר הקיבלה, אשר עליו עומד הדרשן במסגד. מיקומו בדרך כלל ליד המחרב – א.ה) שלו יש כיפה עגולה עשויה הכניסה המזרחית לבורג' אל קומנדאר (מוזיאון "אוצרות בחומה")בצורה גיאומטרית והיא מאירה את הלבבות, לפניה בצד צפון ארבעה טרקלינים עם חמש כיפות, האמצעית מהן קטנה, ומדרום למסגד וגם ממערב וממזרח לו יש גנים נטועים עצי פרחים שונים ומסביב לרחבה שלו יש טרקלינים עגולים בנויים על עמודים, מבפנים של הטרקלינים יש חדרים, חמישים חדרים במספר, למסגד זה יש שלושה שערים עם מפתן מבפנים, ובאמצע הרחבה יש שדרוואן מים זכים להרוות צמא העוברים ולרחצת המתפללים ולטהרת גופי האנשים. מסגד זה מכיל בית ספר לפי הוראת המקדיש והוא מקדיש אותו ללימודי הדת עם ספרים חינם אשר הכיל ממדעים זרים וספרים שונים קבועים ללימודי השפה והחדיש והפירושים של השפה והלוגיקה והדקדוק  והפירושים הגדולים, ועוד ספרים שונים של ארבעת האימאמים (ארבע האסכולות שבאיסלם). מסגד זה מכיל מאגר מים תת-קרקעי ענקי אשר הוכן למי (לאגירת מי) הגשמים.
הנהנים מפירות הואקף
התנאים של המקדיש, יגמול לו אלוהים כגמולו, ההכנסה מפירות הוואקף יוצאו קודם להחזקת בנין מסגד זה ולשיפוצו מהדלת ועל למחרב (גומחה בקיר המסגד המציינת שזהו קיר הקיבלה, המורה על כיוון מכה – א.ה) ללא הפסקה או רתיעה. אחרי הבנין מתחילים בחלוקת ההקצבות שהקציב המקדיש לבעליהן כפי שרשום, ואלה התנאים שהוא הטיל על עצמו, התנאי של המקדיש, יגמול לו אלוהים כגמולו, שהמֻתַוַלי (מנהל הוואקף) על הוואקף יהיה משוחררו סולימאן אגא א-צביחי (סולימאן באשא, ממלוכ שלו אשר שחרר אותו והיה מושל עכו אחרי אל-ג'זאר (1819-1804) והוא יהיה שותפו בניהול הוואקף כל ימי חייו וכשימות ולו בן זכר, ה(מֻ)תוַליה עוברת לבנו ולבן בנו ועד שיכלו צאצאיו, המֻתוַלי האחרון הוא שיחליט מי יהיה המֻתוַלי אחריו, זה בתנאי שידאג לאינטרסים של הוואקף וללא מעילה בוואקף אם יוכח שמעל הוא יהיה מפוטר לפי תנאי המקדיש. המֻתוַלי הנזכר יקבל שכר עבור ניהול הוואקף, מאה ועשרים גרושים כל חודש, תשולם לו מהכנסות הוואקף.