והתנה מקדיש זה שרת לתעלת המים ושמו אל-קנואתי , כל חודש חמישה גרוש, והתנה מקדיש זה, שיש לקרוא כל יום חלק (הקוראן מחולק לשלושים חלקים) בשעות הצהרים לאחר התפילה וחילק אותה על שלושים איש שלמדו את הקוראן בעל-פה וקבע להם שכר ידוע כל חודש בסך שישים גרוש, והתנה מקדיש זה, יגמול לו אלוהים כגמולו, הספקת שמן למסגד במחיר וכמות ידועים למאור המסגד, בכל שנה שבע מאות  אוקיות, מחירן ישולם מהכנסות הוואקף, ועשרים אוקיות נרות עשויים משעווה של דבש בכל שנה, והתנה מקדיש זה שעל המֻתַוַלִי לשלם מהכנסות הוואקף כל שנה מאה גרושים למקשט המסגד והקנדילים ובית הקנדיל.

סידני סמית, הבריטי שעזר לאחמד אל ג'זאר לעמוד כנגד מצור נפוליון, 1799והתנה מקדיש זה, יגמול לו אלוהים כגמולו, לאגא היושב בעיר סלאמבול (איסטנבול – א.ה) הנצורה-המוגנת בית האושר אגא קזלר אגאסה (הוא ראש הסריסים השחורים בחצר הסולטן, והוא היה מופקד על הרמון הסולטן והיה ממונה על הוואקף הסולטנייה של החרמין) בכל שנה מאתיים וחמישים גרושים עבור הפיקוח שלו, והתנה מקדיש זה, יגמול לו אלוהים כגמולו, בכל שנה להקדיש לחרמין השריפים במכה ובמדינה, על השוכן בה (הנביא מוחמד) מיטב התפילות והשלום, לשלם לממונה על הוואקף של החרמין השריפין בכל שנה, סה"כ יש לשלמו כל שנה לבית האושר וההקדש חמש מאות גרושים, אלוהים יעשה אותה צדקה מקובלת במאזניים (של הצדק), לאחר (תשלום) כל מה שקדם.

זכויות משפחת המקדיש, חלוקתן והורשתן
היתרה (שנשארה) לאחר כל זה (תהיה) למקדיש כל חייו ללא שותפים כלל, ולאחר מכן לבנים שלו הקיימים, או לאלה שיוולדו בעתיד, מילדים זכרים ונקבות, (חלקם) לפי השריעה לזכר מנה כפולה מהנקבה, כל אחד או אחת מהם יקבל את חלקו בנפרד או יהיה במשותף לזכרים בנפרד ולנקבות בנפרד או שניהם ביחד ואם זכרים או נקבות לזכר מנה כפולה מהנקבה ולאחריהם לילדיהם ולילדי ילדיהם ולצאצאיהם, לזכר מנה כפולה מנקבה, ומי שמת מהם או מצאצאיהם ללא צאצאים, חוזר חלקו למי שהוא באותה קרבה ובאותה שכבה הקרובה ביותר למת, ומי שמת ויש לו בן או בן בן (נכד) מצאצאיו עובר חלקו לבנו או לבן בנו וצאצאיו, ומי שמת לפני שקיבל את חלקו, בנו יתפוס את מקומו (פועלת כאן שיטת הייצוג) ויקבל את חלקו של אביו, לו היה עוד בחיים.
לאחר מות המקדיש וילדיו וצאצאיהם והתרוקנה הארץ מהם, חוזר כל ההקדש, הקדש לטובת החרמין השריפין במכה ובמדינה, לאחר הוצאות אחזקת הבניינים, בנייני הוואקף והמסגד וההקצבות שנפסקו לשכירים והשכנים (דורשי המדע) כפי שנזכר קודם. היתרה (מהכנסות הוואקף) תוצא כפי שנזכר לטובתם, דהיינו לטובת החרמין השריפין ואם לא ניתן להוציא לשניהם אז לאחד מהם ואם לא ניתן, אז תוצא היתרה לטובת העניים והמסכנים המוסלמים באשר הם, ובאם תחלוף סיבת האיסור, ההסדר הנ"ל שנקבע יחזור ויהיה תקף לעד, כל זמן שהשמיים והשוכנים בהם, והאדמה והחיים עליה, עד שאלוהים ירש את הארץ ואת אשר עליה והוא הטוב שביורשים.