"במרכז הקמעונאי של בגדד היה לי מפעל לקרטונז' משנת 1946 וכן מכונת דפוס להדפסת תוויות. באחד מימי חמישי קבלתי משלוח של 5 טון ניר משבדיה ויומיים אחר כך, בשבת, החרימו השלטונות את כל המלאי והוציאו אותי מן החנות. את הקליינטורה העברתי לערבי שהכרתי". כך מתחיל סיפורו של עזרא אל כתאב, בעליו המיתולוגי של דפוס "הַמִּלָה" בעכו העתיקה. והוא ממשיך: "בית דפוס קטן היה סמוך למסעדת "עוּדה" דהיום, בקצהו הדרומי של השוק. הבעלים היה אחד ושמו מירון. שאפתי אז להקים קואופרטיב עם אחדים מחברי. להקמתו דרושים היו 5 חברים לפחות אך היינו רק ארבעה: צבי אברמוביץ הרומני, ישראל לנדי הצ'כי, אבו-סעיד הערבי ואני. לפיכך הקמנו שותפות ופתחנו במקום את דפוס המלה. למקומו הנוכחי ברח' צלאח א-דין עבר בית הדפוס בשנת 1956".
"ומעשה שהיה כך היה" – ממשיך עזרא – "באחת השנים חג הכריסטמס וחג החנוכה נפלו באותו יום. אולמות השמחה בעכו נערכו להפיק נשפים משותפים לנוצרים וליהודים אך רבה של עכו דאז, הרב שלמה לופס, חישב להטיל חרם על האולמות וביקשני לפרסם בעיתון "ידיעות עכו" ועל לוחות המודעות שהאולמות חדלים להיות כשרים. ומנגד, הופיע בבית הדפוס ראש העיר ישראל דורון וביקשני שלא לפרסם זאת באמרו כי אעזור בכך להפוך את עכו לבני ברק". (מפי עזרא אל כתאב).