לוחם-פרש בימי הביניים. האביר שירת בדרך כלל כשכיר-חרב של אצילים או מנהיגי חבורות שודדים. דמותו מופיעה לרוב כפרש עטוי שריון כבד ובידו כלי-נשק קר כחרב, גרזן או רומח. האבירים, בעיקר אלה שהשתתפו במסעי הצלב (והיו דתיים), נודעו כנועזים מאוד ואכזריים.