* עכו נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה- י"ט לפנה"ס ושמה נכתב שם עכי.
* עכו מופיעה בשם עכא ברשימת ערי ארץ ישראל שכבש תחותמס ה- 3 כבר במסעו הראשון בשנת 1482 לפנה"ס
* עכו במקרא:
- עכו לא מוזכרת ברשימת 31 הערים "..אשר הכה יהושע ובני ישראל.." (יהושע יב ז-כד).
- ביהושע יט ל' מוזכרת העיר עֻמָּה כאחת מ- 22 ערי נחלת שבט אשר.
- בשופטים פרק א פסוק לא' נזכר השם עכו בפעם האחת והיחידה בכל המקרא ונאמר "..ואשר לא הוריש את יושבי עכו".
- בספר מלכים א' פרק ט פסוק יא' נכתב: "..אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל.." תמורת הארזים שנתן חירם לשלמה לבנין בית המקדש. יתכן שעכו היתה אחת מערים אלה.
* בכתבי יד אחדים של תרגום השבעים לספרי המקרא (ביוונית), מן המאה השלישית לפני הספירה, מופיע השם עכו בצורות אחדות.
* בספר מכבים ב' נאמר: "..ואת המכבי קיבל וישימו שר צבא למן עכו ועד גרר".
* בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה דף ה' א' פרק א', הלכה ד' גמרא ) נכתב כי היריד של עכו היה אחד משלושה (החשובים).
* בתלמוד הירושלמי (מסכת שקלים פרק ו' הלכה ב', לפי פירוש קרבן העדה של דוד בן נפתלי הירש פרנקל) נכתב כי כאשר הגיע המבול לחופי עכו ציווה אלוהים: "עד כה תבוא ולא תוסיף" (פראפרזה על הנאמר בספר איוב לח יא – "עד פה תבוא ולא תוסיף").
* בספר "יהודית" פרק ב פסוק כח, אחד הספרים החיצוניים, מופיע שמה של עכו: "ותיפול אימתו (של הולופרנש ראש שרי צבאו של נבוכדנצאר) על כל יושבי חבל הים, ועל יושבי צור וצידון ועקן וימנה".
* בתקופה הצלבנית נקראה על שם יוחנן המטביל, אך בשגגה הצלבנים זיהו אותה כעקרון המקראית (ומכאן התגלגל שמו של אי הזבובים: בעל זבוב האל הפלישתי). באפיגרמה נכתב שעכון היא פלישתית.
* עכו הוא גם ראשי תיבות של "עובדי כריסטוס ומרים". זאת לפי אתר "מקורון" ידיעון מס 179 במאמר: עקבות הצנזורה בסידור (צנזורה נוצרית על ספרים עבריים).
* אנטיוכיה פטולמאיס לאחר כיבושי אלכסנדר הגדול
* אקה או עכי – סוג של תרופה שמקורה בצמח שנקטף על ידי הרקולס מביצות נהר נעמן (נהר בלוס) כדי לרפא את הפצעים שנגרמו לו מן המפלצת הידרה.
* פטולמאיס השם ניתן על ידי תלמי השני סוטר בתחילת המאה ה- 3 לפנה"ס.
* עכא – השם הערבי החל מן המאה השביעית.
* עכא אל ג'זאר – כינוי של עכו בפי תושבי הכפרים סביבה.