פאח'ר א דין השני, היה אמיר הדרוזים ושלט לסירוגין בלבנון ובחלקים מארץ ישראל בין השנים 1586 עד
1635. ככל השליטים המקומיים לפניו ואחריו, יחסיו עם 'השער העליון' – הסולטאן הטורקי – היו כפולים: מחד, הקפיד לקיים את חובותיו הפורמליים, כגון העברת מיסים לסולטאן, הגנה על האינטרסים של הסולטאן במחוזות שלטונו ועוד. מאידך, ניסה לקיים מדיניות עצמאית משלו. כך למשל, יצר קשרים טובים עם הנצרות והאפיפיור. בימי שלטונו איפשר הקמת כנסיות ומנזרים בארץ ישראל ובכלל זה בעכו, וכן פיתח את נמל עכו. עושה דברו בעכו היה היהודי אברהם נחמיאס.
בתמונה: פאח'ר א דין בציור משנת 1646 בספר שהוציא רופאו האישי
1635. ככל השליטים המקומיים לפניו ואחריו, יחסיו עם 'השער העליון' – הסולטאן הטורקי – היו כפולים: מחד, הקפיד לקיים את חובותיו הפורמליים, כגון העברת מיסים לסולטאן, הגנה על האינטרסים של הסולטאן במחוזות שלטונו ועוד. מאידך, ניסה לקיים מדיניות עצמאית משלו. כך למשל, יצר קשרים טובים עם הנצרות והאפיפיור. בימי שלטונו איפשר הקמת כנסיות ומנזרים בארץ ישראל ובכלל זה בעכו, וכן פיתח את נמל עכו. עושה דברו בעכו היה היהודי אברהם נחמיאס.