בשנים 1742-1737 ביקר בארץ הכומר ואנתרופולוג, הנוסע האנגלי ריצ'ארד פוקוק (R. Pococke). הוא מגיע לעכו ומוצא עיר חרבה ועלובה. ראוי להדגיש, כי בין הכיבוש וההרס שהביאו הממלוכים על העיר בסוף המאה-12 לבין תקופת הבנייה הנרחבת עם תחילת שלטונו של דאהר אל-עומר באמצע המאה ה-18 חלפו ארבע מאות וחמישים שנים. ערב עלייתו של דאהר אל עומר לשלטון היה לעכו מעמד של כפר דייגים נחות בשולי האימפריה הטורקית הנחלשת.
קווי המתאר של העיר כפי שצייר פוקוק, דומים למדי לפריסתה של העיר הצלבנית מן המאה ה-12.
האותיות מציינות את האתרים הבאים:
A – העיר העתיקה.
B – העיר החדשה.
C – רובע המסדרים הנוצריים.
D – ארמון ראש המסדר ע"ש יוחנן הקדוש אשר באמצע המאה ה-17 שימש כארמונו של פאח'ר א-דין.
E – בית אבירים.
F – בית אבירים.
H – כנסייה מפוארת.
I – מבצר הברזל. כנראה באזור בורג' חדיד דהיום.
K – כנסיית אנדריאס הקדוש. כנסייה זו נזכרת בספרי נוסעים רבים מאז התקופה הצלבנית ומפורסמת בזכות ציורו של דה-ברוין משנת 1681.
X – נמל עתיק.
פוקוק מתאר את חומותיה של העיר הכוללות באסטיונים (מגדלי הגנה הבולטים מן החומה) וחפירי הגנה.
המקור לטקסט ולמפה: פראוור י. מפות היסטוריות של עכו. בתוך: ארץ ישראל, עמ' 184-175.
