כנסייה מרוניטית

הכנסייה הקטנה חבויה בסמטה ללא-מוצא ליד כנסיית סנט אנדריאוס והגישה אליה מרחוב ההגנה במערב העיר העתיקה, במעלה המדרגות (רחוב פיליפ אוגוסטוס). בנייתה הושלמה בתחילת שנת 1750. מייחד אותה צריח לא גבוה בן ארבעה עמודים בצבע אפור כהה הנושאים בראשם כפה לבנה קטנה.

 

שם העדה נטוע בסוף המאה הרביעית לספירה על שמו של נזיר סגפן ושמו מארון. מוצאם האתני מעורב ביותר ובדתם הם משתייכים לכנסיות המזרחיות שפנו אל הזרם הקתולי שמרכזו ברומא. חלק מכתביהם מופיע בלשון ארמית-סורית, כפי שמעידה הכתובת הרשומה מעל שער הכנסייה, מצידה הפנימי.

כמו כן מופיעה בכנסייה הכתובת הבאה: " כאן שוכנות עצמותיו של ג'ון בפטיסט לפוקארד משנת הישועה 1754".
בישראל חיים כיום  כ- 7,000 מארונים ומספרם בעולם כחמישה מיליון. הכנסייה משרתת את בני העדה הנוצרית-מארונית. עשרות מהם הגיעו לעכו מן הכפר בירעם, לאחר שבעת מלחמת השחרור נדרשו להתפנות מבתיהם, ועד היום חזרתם לכפר לא הוסדרה.

בשנים האחרונות התבססה בעכו קבוצה נוספת של אנשים ממוצא מארוני: חיילי צד"ל. עקב חיכוכים פוליטיים בינם לבין בני הכפר בירעם, אנשי צד"ל אינם מגיעים עוד לכנסייה זו והם קיבלו/רכשו מקום תפילה באחד מאגפי כנסיית גבירתנו מנצרת הסמוכה.

ערב יום שישי הטוב שלפני חג הפסחא מהווה מועד להתרחשות מיוחדת במינה בכנסייה המארונית. בנוכחות קהל רב נערך טקס רחיצת כפות רגליהם של 12 מחברי הקהילה, המייצגים את שנים-עשר שליחי ישוע. את הטקס עורך הכומר והוא שעובר מאחד לאחד ורוחץ במים ובסבון את רגליהם. הטקס רב הרושם מלווה בשירת נשים מחברות הקהילה.