מחשבה ראשונה שעלתה במוחי – יש כאן משהו שמזכיר איזה מכשיר עינויים מן הסוג הגרוע ביותר: גלגל צפוף-דוקרנים ומכבש בקצהו. אבל האמת פשוטה יותר וגם מעניינת יותר: זהו  מתקן עתיק לניפוץ כותנה. המסמרים החדים הבולטים מתוף-עץ היו מפרידים בין הסיבים לבין הגרעין, תוך כדי שימוש במים שסייעו לתהליך. לאחר זאת הסיבים הרטובים עברו תהליך של סחיטה בין שני הגלילים. אפשר לראות את הענתיקה הזו בביתו של הכומר היווני-אורתודוכסי בעיר העתיקה.
אגב, מן המילה ניפוץ (כותנה) באה המלה מנפטה (מנפצה) = מפעל לעיבוד כותנה.