הסביל הוא מבנה עצמאי או מיתקן בגומחה בקיר או בחומה אשר סיפק מים לציבור, לתושבי העיר והמבקרים בה.
הסבילים של עכו קיבלו את מימיהם מאמות המים שהגיעו אל העיר ממעיינות כברי (אמת אל ג'זאר שנהרסה חלקית בעת מצור נפוליון, 1799 ואמת סולימאן, שפעלה לפחות עד 1942 (לפי עדות אחת בע"פ, המים בסביל בכניסה למסגד אלך-ג'זאר המשיכו לזרום עד 1965 – כנראה חובר לצנרת מים).
חשוב לציין שמי המעיינות זרמו באופן רצוף באמות המים וכך גם בסבילים.
מקורו של השם אפשרי בשלוש וריאציות: סביל מלשון שביל – כי רוב הסבילים הותקנו בככרות או בסמטאות (שבילי) העיר במטרה לספק מים לצורכי התושבים: לשתייה, רחצה, היגיינה, ניקיון וכיו"ב. וכן אפשר שמקורה במילה civil כלומר אזרחי, ששיך לאזרחים. התייחסות מעניינת נוספת: סביל = בחינם, לצדקה, שכן, מימי הסבילים נוצלו בחינם, כלומר כמעשה צדקה של מקימי האמות והסבילים.
בדרך כלל, אך לא תמיד, בפתחו של מסגד יש סביל (בנוסף לבריכת הטהרה שבחצר המסגד) וכן במרכזם של הח'אנים.
הסבילים בעכו העתיקה נבנו במחצית השנייה של התקופה העות'מאנית. כל מערכת אספקת המים בעיר היתה תת-קרקעית ופעלה לפי עקרון הכלים השלובים: מי מעיינות כברי זרמו ברציפות דרך אמת המים וסופקו באמצעות צינורות-חרס אל כל חלקי העיר ויצאו מן החור אשר נפתח בקיר כל סביל. לפיכך לא היה צורך במתקני אגירה של מים בצמוד לסבילים.
סביל עבדאללה פאשא נמצא סמוך לחוף התמרים במבואות הדרומיים של עכו. האזור סביבו נקרא בעבר אל-מָלָאחה (מלֵיחה) מפני שהיו מעבירים לכאן מי ים ומאחר וסגרו אותם במעין בריכה רדודה הם התאדו והיו מקור למלח.

בעכו הטורקית היו כ- 30 סבילים מפוזרים ברחבי העיר (מספרי התמונות תואמים):

  1. סביל א-תַסְט (כיור) – הסביל המפואר ליד מדרגות הכניסה למסגד אל-ג'זאר.
  2. סביל חארת אל-קלא (השכונה התלויה, העליונה) הצמודה לאגף הדרומי של ח'אן א-שווארדה- כיום הגומחה אטומה באבני בנין ורק סימני הקשת נראים בקושי.
  3. סביל חארת אל-מַחרָאבִּי (השכונה ההרוסה) – בככר הפתוחה הקטנה מול השער המערבי של הבזאר הטורקי ניצב בעבר סביל.
  4. סביל חארת אל-מוּבָּלָאטָה – סביל זה נבנה בסמטת לואי דה-פליפו, סמוך לצדה המזרחי המגיע אל סמטת סידני סמית.
  5. סביל בסמטת יחיאל מפריס – אחד היפים והמעוצבים בסבילים של העיר, שנשאר על תילו. סביב סביל זה, בין השוק האטום לשוק הפעיל היו בעבר עסקים של חייטים
  6. סביל ברח' עומר אל-מוכתר מול מלון עכוטל, בתמונה הצבעונית משמאל.
  7. סביל סמוך לפתח המזרחי של סוק אל-אביאד (השוק הלבן). (יתכן ומוסתר על ידי מסך הקרנה של בית קפה סמוך).
  8. סביל סמוך לחמאם אל-באשא (החמאם הטורקי) – הגומחה נשארה אך הוצבו בה פחי אשפה.
  9. סביל סמוך לשער הים (הכניסה למסעדת אבו כריסטו בצד הפנימי של החומה – הגומחה משמשת היום כמחסן לרוכל מיצים).
  10. סביל במפגש שלושת הרובעים: פיזה, גנואה והרובע הטמפלרי.
  11. סביל בחזית הכניסה למסגד סינאן באשא ליד המרינה (מסגד הים).  
  12. סביל בחזית הכניסה למסגד מג'אדלה. בתמונת שחור/לבן זו נראית חזית המסגד והחץ מסמן את גומחת הסביל (כיום הגומחה אטומה והטיח מכסה גם את הקשת).
  13. סביל בסמטת הבהאים במערב העיר העתיקה (נראה רק שריד הקשת).
  14.  סביל בסמטת צלאח ובצרי ממזרח למרכז השימור (מיקום מדויק משוער בלבד).
  15. סביל בסמטת פרנסוא דה אסיזי צמוד וממזרח למנזר הפרנציסקני.
  16. סביל במרכז ח'אן א-שווארדה.
  17. סביל במרכז ח'אן אל עומדן.
  18. סביל בחצר בית הכלא הטורקי-מנדטורי.
  19. סביל בקיר הצפוני החיצוני של הסראייה. המים לסביל זה הגיעו ממסגד אל-ג'זאר בצינור העובר מעל שער הסראייה, כנראה בתמונה 20 .