"שלוש שנים וחצי חלפו מאז קריאתו של האפיפיור אורבנוס השני לצאת למסע הצלב הראשון בשלהי שנת 1095, והכוחות הפרנקיים נמצאו בפאתי ארץ הקודש. באביב שנת 1099 עשו אנשי המסע היגעים את צעדיהם האחרונים בדרכם אל היעד הנכסף, ירושלים, אבל עוד לפני (כן)…נתקלו באוכלוסיית הארץ ואורחות חייה בכפרים שלאורך מישור החוף (ובעמק זבולון):
שם מצצו האנשים קנים מתוקים הנקראים סוכר, שגדלים בשפע בשדות המישור. הם נהנו מעסיס הקנים הבריא, ובשל מתיקותו – מרגע שטעמוהו לא ידעו שובעה…"
(פלד, ע. סוכר בממלכת ירושלים – טכנולוגיה צלבנית בין מזרח למערב. יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ט, עמ' 1).